IN DEPTH · הכל על זיהוי פנים באירועים
איך עובד שיתוף תמונות בזיהוי פנים
האורח מקבל קישור אישי ישר לוואטסאפ, לוחץ עליו ומצלם סלפי אחד. מהרגע הזה המערכת משווה את הפנים שבסלפי לכל התמונות שהועלו לאירוע, ומה שיוצא מזה זו גלריה אישית בטלפון שלו עם התמונות שהוא מופיע בהן. אין חשבון ואין אפליקציה, וגם לא צריך לזכור סיסמה כלשהי. יש גם קוד QR באולם, אבל הוא רק דרך נוספת לפתוח את אותו קישור בדיוק במקום, לא הדרך המרכזית. יש כאן נקודה שנוטים לפספס: ההשוואה רצה על כל מה שהועלה לאירוע, כלומר תמונות הצלם אם יש צלם, ובנוסף תמונות שהאורחים עצמם צילמו, אם בעלי האירוע בחרו להפעיל את זה. במילים אחרות, אורח יכול לקבל תמונה שלו שאף אחד חוץ מהצלם המקרי שלה לא היה רואה לעולם.
היתרונות של זיהוי פנים בשיתוף תמונות
היתרון הראשון הוא של האורח: הוא לא גולל אלפי תמונות של אנשים אחרים כדי למצוא את עצמו, אלא נכנס לקישור ורואה את שלו. היתרון השני הוא של בעלי האירוע, שלא יושבים אחרי האירוע ומחלקים תמונות ידנית לכל אחד בנפרד, וגם לא זורקים קובץ ענק אחד לקבוצת וואטסאפ שאף אחד לא באמת פותח. אין הגבלת מוצר על כמות התמונות או על מספר המשתתפים, והתמחור נקבע לפי המסלולים שבמחירון. מי שרוצה גם מסך לייב עם התמונות בזמן אמת באולם, זה מסלול החוויה המלאה (₪600). ומי שכבר סגר עמדת מגנטים באירוע, זה לא סותר: המגנט הוא מזכרת פיזית אחת שהאורח לוקח הביתה, וזיהוי הפנים שולח לו את כל התמונות שהוא מופיע בהן לטלפון. גם וגם.
שליחת תמונות אישיות לאורחים בזיהוי פנים
הצד של בעלי האירוע פשוט יותר מכפי שהוא נשמע. מעלים את רשימת האורחים עם מספרי הטלפון, וכל אורח מקבל קישור אישי לוואטסאפ שלו. אין לוח זמנים כפוי וגם אין שום "שבועיים לפני", התזמון נגזר ממה שרוצים להשיג: אם רוצים לאסוף גם את התמונות שהאורחים מצלמים במהלך האירוע, מעלים לפני האירוע; אם רוצים רק לשלוח לאורחים את הקישור ביום שאחרי, אפשר להעלות יום אחרי; ואם משתפים רק את תמונות הצלם, אפשר להעלות בכל שלב עד שהחומר מגיע מהצלם. כל אורח מקבל רק את מה שהוא מופיע בו, קרי אף אחד לא מקבל את התמונות של האורחים האחרים, וגם מי שלא הגיע לא מקבל כלום. אורח שלא נמצא ברשימה יכול לפתוח את אותו קישור מקוד ה-QR באולם.
מיון תמונות לפי זיהוי פנים
מיון ידני של תמונות אירוע הוא עבודה שאף אחד לא רוצה לעשות, ולכן בפועל היא כמעט אף פעם לא נעשית. זיהוי פנים עושה את המיון לפי אדם: אותה תמונה יכולה להיכנס לגלריה של חמישה אורחים שונים אם כולם מופיעים בה, בלי שמישהו תייג משהו. ההיקף משתנה לפי סוג האירוע, וכדאי להיות מדויקים בזה. בחתונה מדובר בדרך כלל באלפי תמונות. בבר מצווה, בת מצווה או ברית הכמות קטנה משמעותית, בדרך כלל מאות עד סביב 1,000, ולא פעם אין בכלל צלם מקצועי, כך שרוב החומר הוא תמונות שהאורחים עצמם צילמו בטלפון והן מפוזרות בין קבוצת הוואטסאפ למכשירים הפרטיים. בשני המקרים הבעיה זהה: אף אחד לא ממיין את זה לכל אורח בנפרד.
זיהוי פנים בחתונה
בחתונה עם צוות צילום מקצועי מצלמים בסביבות אלפי תמונות, בממוצע סביב 5,000. לאלבום הערוך והמודפס נכנסות מאות בודדות. נניח שנכנסות 300 תמונות מתוך 5,000, זה 6% מהחומר, כלומר 94% מהתמונות שצולמו בערב לא יגיעו לאלבום לעולם, ואיתן רוב ההופעות של רוב האורחים. זו בדיוק הנקודה שבה זיהוי פנים משנה את התמונה: החלוקה האישית רצה על כל מה שהועלה לאירוע, ולא רק על האלבום הערוך, ולכן אורח מקבל גם את התמונות שלו שאף אחד לא בחר, לא ערך ולא היה רואה. מי שרוצה גם את התמונות שהאורחים צילמו בעצמם, בעלי האירוע יכולים להפעיל גם את האיסוף מהאורחים.
זיהוי פנים בכנס ובאירוע עסקי
בכנס או באירוע חברה יש בדרך כלל הרבה משתתפים שלא מכירים אחד את השני, ולכן חלוקה ידנית של תמונות היא סיוט לוגיסטי. כאן זיהוי פנים עובד בדיוק כמו באירוע פרטי: המשתתף מקבל קישור אישי לוואטסאפ, מצלם סלפי, ומקבל את התמונות שהוא מופיע בהן. אין טופס הרשמה, אין הורדת אפליקציה ואף אחד מהמשתתפים לא משלם כלום. לצד זה נשארת גלריה משותפת של האירוע לצוות השיווק, ואם רוצים גם מסך לייב באולם, זה מסלול החוויה המלאה (₪600). פירוט מלא של הצד הארגוני נמצא בעמוד שיתוף תמונות בכנסים.
האם הסלפי של האורח נשמר
הסלפי לא נשמר אצלנו. הוא משמש להתאמת הפנים לתמונות באותו רגע בלבד, והראיה לזה מובנית במוצר: בכל כניסה מחודשת לגלריה האורח מתבקש לצלם סלפי חדש, וההתאמה לכל תמונות האירוע נעשית שוב מהתחלה. אם הסלפי היה נשמר, לא היה שום צורך לבקש אותו כל פעם מחדש. התמונות של האירוע עצמן נשמרות במערכת סביב חצי שנה, עם אפשרות להארכה, ולא לנצח. את ההסבר המלא על מה נשמר, לכמה זמן ואיך מבקשים הסרה כתבנו בעמוד הפרטיות והאבטחה.
תוכנה לזיהוי פנים בתמונות לצלמים
מי שמגיע לכאן כצלם / בעל סטודיו ולא כבעל אירוע, מחפש בדרך כלל משהו אחר: כלי עבודה. בשביל זה יש PiciMe STUDIO, דשבורד לניהול אירועים וגלריות, חוזים דיגיטליים ומכירת שירותים ללקוחות, עם אלבומים אישיים שנשלחים לאורחים בוואטסאפ בשם הסטודיו. הצלם לא מחלק תמונות ידנית ולא מנהל תיקיות לפי שם, והלקוחות שלו מקבלים חוויה שהם זוכרים מי נתן להם אותה. אורחים, כרגיל, לא משלמים על שום דבר בשום שלב.
